נינה היא אישה בת 41, נשואה באושר עם שני ילדים, בני 11 ו 7, עובדת כמזכירה בעסק המשפחתי, חברותית וחביבה.
למרות שנראה כי חייה של נינה טובים היא סובלת מבעיה קשה ביותר. כאשר היא חשה בלחץ קטן בחזה, דפיקות לב מעט מואצות, כאב ראש לא מוסבר או שנדמה לה שהזיעה בלילה יתר על המידה, היא מיד נכנסת למחשבות ומריצה סרטים בראש... "יש לי סרטן כמו שהיה לדודה שלי, או כמו שהיה לסבתא שלי, אולי יש לי בעיה בלב כמו שהיה לסבא שלי". לפני כשלוש שנים נפטרה דודתה מסרטן, ונינה שהייתה קרובה אליה לקחה את זה מאד קשה. מאז נינה סובלת מפחד על מחלות שונות שתוקפות אותה. כל פעם שהיא חשה בלחץ בראש, היא חושבת: "וואו, שוב כאב ראש נוראי, מה זה אומר? למה כל הזמן תוקפים אותי כאבים? אולי זה מרמז על סרטן מסוכן בראש? "
עד לפני כמה חודשים נינה קבעה תורים לבדיקות אצל רופאים, עוד תורים ועוד בדיקות. הרופאים לא מצאו דבר, ובמקרה הטוב שלחו אותה הביתה עם כדורים נגד חרדה, חלק מהרופאים שלחו אותה לבדיקות נוספות מעמיקות יותר, שהגבירו את החרדה מאחר ולא עלה שום ממצא. מאחר ונינה ראתה שלרופאים אין תשובה, היא הפסיקה ללכת לרופאים, אך לא הפסיקה לבדוק, היא עברה לבדוק את עצמה במד לחץ דם שקנתה לעצמה, למדוד חום ולחפש פתרונות באינטרנט.
נינה מרגישה מיואשת וחרדה. היא עסוקה רוב הזמן בשאלה ובפחד: "איזו מחלה יש לי, ומה יקרה לי כאשר אגסוס ממחלה קשה, או אחיה כנכה ומוגבלת ממחלה קשה אחרת". היא מרגישה קושי לתפקד בחיי היומיום. נינה מרוצה בחייה אך החרדות מכבידות עליה ומקשות עליה ליהנות מהחיים, להרגיש טוב, לבלות בלב שקט עם בעלה ועם הילדים, ולאחרונה היא כה מותשת שהיא מתקשה להתרכז בעבודה, והיא מרגישה מבולבלת ומתוחה וחוששת שתעשה טעויות.
נינה סובלת מחרדת בריאות.
מה היא חרדת בריאות?
חרדת בריאות היא מה שמכונה בלשון העם: היפוכונדריה.
היפוכונדריה היא מצב בו אנשים פוחדים פחד קיצוני ממחלות קשות ועוסקים בצורה אובססיבית בפחדים אלו, בבדיקות רפואיות בצורה כפייתית או בעיסוק כפייתי במחשבות ודאגות בנושא הבריאות.
לדמות ההיפוכונדר יש סטיגמה משעשעת של אדם חביב שמעסיק את הציבור ואת הרופאים בתלונותיו חסרות השחר, אך סטיגמה זו אינה נכונה. חרדת בריאות היא הפרעת חרדה קשה, מטרידה ולא נעימה. האנשים שלוקים בחרדת בריאות סובלים סבל רב, ומתקשים מאד לתפקד וליהנות מהחיים
איך מוסברת חרדת בריאות על פי שיטת הטיפול הקוגניטיבית התנהגותית?
למעשה מדובר באנשים החוששים לחלות במחלות קשות או סופניות, לא בשפעת... הם אינם פוחדים דווקא מהמוות אלא מהקשיים והסבל הכרוכים בהתמודדות עם מחלה קשה.
אנשים הסובלים מחרדת בריאות רגישים מאד לסימפטומים פיזיים בגוף, הם קולטים כל סימפטום פיזי קטן, ומפרשים אותו כסימן או עדות שיש להם מחלה קשה מאד. יש להם רגישות פיזית מוגברת, ופרשנות מוטעית לגבי הסימפטומים. הפרשנות המוטעית באה לידי ביטוי בחשיבה קטסטרופלית שלפיה כל סימפטום פיזי מעיד על מחלה וכל מחלה היא מחלה קשה שאינה ניתנת לריפוי. בנוסף וחשוב ביותר האדם הסובל מחרדת בריאות, מאמין באמונה שלמה שגופו פגוע וחלש מכדי להתמודד עם מחלות פיזיות ונפשיות.
הרגישות הגבוהה והפרשנות המוטעית מעוררים תגובה תמידית של חרדה לכל סימפטום קטן (שאצל אדם בריא לא יורגש או יחשב שולי) שמביאה להתנהגות הנפוצה אצל הסובלים מחרדת בריאות והיא בדיקות מרובות. האדם הסובל מחרדת בריאות קובע עוד ועוד תורים לרופאים שונים, בודק את עצמו בבית כל יום: בודק את העור מול הראי, מודד חום, בודק עצמו במכשיר לחץ דם ועוד.... בנוסף הוא בודק כל הזמן בספרות ובאינטרנט את הסימפטומים האופייניים למחלות מסוימות ומשווה אותם לסימפטומים שהוא חש.
הבדיקות הכפייתיות לא רק שאינן מרגיעות את הפחד, בטווח הארוך משמרות את מעגל החרדה,
איך זה קורה?
כשאדם הסובל מחרדת בריאות חש שינוי פיזי בגופו, התסריט הקטסטרופלי רץ בראשו: "זה דבר מסוכן מאד, אולי זה מעיד על מחלה סופנית, אם כן, אני לא אוכל להתמודד עם זה...". החרדה עולה והוא מרגיש שהוא חייב לעשות פעולה כדי למנוע את האסון.
האדם מרגיע את עצמו על ידי הבדיקה. למרות שלא התקבל פתרון הוא קיבל תחושת שליטה מכך שעשה משהו (למשל מדד חום) ונרגע. אך הרגיעה היא זמנית וחלקית ותוך זמן קצר הדאגה חוזרת.
כתוצאה מכך האדם הסובל מחרדה לא לומד להתמודד עם תחושת הלחץ שמביא הפחד מפני בעיה בריאותית והאמונה שלו בכך שהוא חלש ואינו יכול להתמודד גדלה.
בהמשך הבדיקות עצמן יוסיפו לתחושת חוסר הודאות. בדיקה אצל הרופא לא תעלה ממצא פתולוגי (כי מדובר באדם הסובל מחרדת בריאות, ולא מבעיה בריאותית). בדיקות עצמיות "יתרמו" באותה הדרך, יבלבלו את הבודק, יוסיפו סיבות לחשוש ולא יספקו תשובה מרגיעה סופית.
תוצאה הנוספת של החרדה והבדיקות המרובות, היא המתח הרב שנוצר בגוף , שיכול לבוא לידי ביטוי בלחץ או מועקה בחזה, דפיקות לב מואצות, תחושה של בלבול וניתוק, כאבי ראש הנובעים מהמתח המצטבר בשרירי הצוואר והשכמות ועוד. סימפטומים אלו שמעידים על חרדה בלבד ולא על שום בעיה בריאותית, מספקים "הוכחות" לאדם הרגיש ומחפש סימפטומים פיזיים המעידים על בעיה בריאותית וכך תורמים למעגל החרדה.
על פי תפיסת מודל הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי – חרדת בריאות, כמו חרדות נוספות אחרות היא מעגל של מחשבות מוטעות שיוצרות רגש של פחד. הפחד מביא לתגובה פיזית ולהתנהגות אוטומטית "מרגיעה" שבטווח הארוך משמרת את המחשבות המוטעות ואת תחושת הפחד.
אופן הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בחרדת בריאות
הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי באנשים הסובלים מחרדת בריאות מתמקד בשני מישורים:
המישור האחד הוא המישור הקוגניטיבי, הטיפול מתמקד בהחלפת הפרשנויות המוטעות שנותן המטופל לסימפטומים אותם הוא חש. בעבודה הקוגניטיבית בטיפול בודקים את האמונות הבסיסיות של האדם לגבי מחלות וסימפטומים ובדיקות רפואיות, ואופן העמידה האישי שלו מול מחלות. האדם הסובל מחרדת בריאות מאמין באמונה שלמה שגופו חלש ופגיע, גם אם אינו מודע לכך. בטיפול הקוגניטיבי מתמקדים בשינוי אמונה זאת, בטכניקות של החלפת מחשבות וחיזוק הערך העצמי.
במקביל מתמקד הטיפול בצד ההתנהגותי ובו המטרה היא לעודד מפגש עם הפחד והסימפטומים המעוררים לחץ בלי לבצע בדיקה כלשהיא. למפגשים אלו קוראים חשיפות והכוונה לחשיפה לפחד. באופן יזום חושפים את האדם החרד לגורמים המעוררים חרדה. למשל, מבקשים מהמטופל להימנע מבדיקות ולפגוש את הפחד שלו בלי להרגיע את עצמו על ידי הבדיקה. וכך מחליפים את הבדיקות האובססיביות בהימנעות מבדיקות. חשיפות בטיפול התנהגותי יהיו תמיד הדרגתיות ויתבצעו מהקל אל הכבד, בהסכמה ושליטה מלאה של המטופל.
ביצוע החשיפות בטיפול מאפשר למטופל לשנות את האמונות שלו בכך שבחשיפה לפחד הוא כל פעם "יוצא לשטח" מתנסה בדברים שהוא פוחד מהם, רואה שהוא מסוגל להתמודד ולסבול את החרדה ושהנורא מכל ממנו הוא חרד לא קרה.
הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בחרדת בריאות הוא שיטתי, מובנה ומסודר, מתמקד בשינוי אופני חשיבה באמצעות טכניקות קלות ונגישות מחד ומעמיקות ויסודיות מאידך. הטיפול משלב חשיפות שמאפשרות תהליך הסתגלות לפחד ושינוי אופן החשיבה בזמן אמת עד שהפחד יורד בהדרגה ונעלם לחלוטין.
בטיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדת בריאות מקבלים כלים ולומדים בזמן קצר, לשנות את צורת החשיבה וההתנהגות הלא יעילות עד שהחרדות יורדות בהדרגה ונעלמות לחלוטין, ואפשר לחזור להרגיש טוב וליהנות מהחיים.
